בהתאם לאמות המידה של רשות החשמל ישנן שתי שיטות התחשבנות www.pua.gov.il :

שיטת ההזרמה - החשמל המיוצר ע"י המערכת משמש לצריכה עצמית של הבית והעודפים מוזרמים לרשת החשמל כך שאין צורך בהתקנת מונה יצור והתחשיב מבוסס על חיסכון בצריכת החשמל הביתי ומכירת העודפים והזרמתם לרשת החשמל.

ועבור הזרמת עודפי היצור לרשת הלקוח זכאי לתשלום קבוע בהתאם לגודל המערכת לא צמוד מדד  לכל קוט"ש המוזרם לרשת.
שיטת היצור  – מתקבל תשלום עבור כל יצור החשמל של המערכת -נדרש להתקין מונה יצור – לעיתים כרוך בביצוע עבודות תשתית ופריסה בבית הלקוח.

הלקוח זכאי לתשלום קבוע בהתאם לגודל המערכת לא צמוד מדד עבור כל קוט"ש שמיוצר על ידי המערכת. במקרה הזה הלקוח משלם עבור צריכת החשמל ע"פ תעריף הצריכה.

כאשר המערכת היא בהספק העולה על 20 קילוואט וממיר שהספקו עולה על 15 קו"ט AC התעריף לכל קוט"ש משתנה בהתאם להספק המותקן. במערכות אלו נדרשת התקנת מונה יצור.

יחד נבדוק באיזו שיטת התחשבנות עדיף לבחור.

בבדיקה נבחנים נתוני צריכת החשמל הביתית, גודל חיבור הקיים במבנה, סוג הגג, גודלו של הגג וכיוונו וכן שיקולים נוספים. על בסיס הנתונים מתבצע תכנון הכולל את הצבת הפאנלים, תכנון חשמלי ומבני על מנת להגיע לתפוקה המקסימלית. מתפוקה זו נגזר תזרים המזומנים מחברת חשמל.